תכנון וייצור סקידים

תכנון וייצור סקידים הם הדרך להביא לאתר מערכת הנדסית כיחידה אחת: משאבות, מסננים, שסתומים, אביזרים וצנרת שמורכבים מראש על גבי שלדת פלדה, נבדקים, ומסופקים מוכנים להתקנה. במקום שצוותים יבנו את המערכת רכיב אחרי רכיב בתוך אתר פעיל, רוב העבודה מתבצעת בסביבת ייצור מסודרת, ובאתר נשארים ההצבה והחיבור. בד. גרינצוויג אנו מתכננים ומייצרים מכלולים כאלה בהתאם לצורכי הפרויקט ולתכולת העבודה, כחלק מתחומי הפעילות שלנו בפלדה, בצנרת ובמערכות.

מהו סקיד, ובמה הוא שונה מהרכבה בשטח?

המילה Skid מגיעה מהעולם התעשייתי, ובמקור תיארה מסגרת שאפשר להחליק ולהזיז עליה ציוד כבד. היום המונח מתאר מכלול שלם: Skid Package, או Modular Skid, שכולל את כל מה שנדרש כדי שפונקציה אחת במערכת תעבוד. פונקציה כזו יכולה להיות תחנת שאיבה, מעגל מים של צ'ילר, או נקודת הפחתת לחץ.

ההבדל מהרכבה בשטח הוא לא רק במקום שבו נעשית העבודה, אלא גם בסדר שלה. בהרכבה רגילה, כל מקצוע מגיע בתורו, והמידות נסגרות מול מה שכבר נמצא בחדר. בסקיד, הפריסה נקבעת מראש כמכלול אחד. הגובה של כל אוגן, המרחק בין המשאבות והמקום של כל שסתום מתוכננים ביחד, ולכן סתירות בין המקצועות מתגלות על השרטוט ולא באמצע ההתקנה.

ממה מורכב סקיד?

כל סקיד נבנה לפי התפקיד שלו, ולכן אין שני מכלולים זהים. עם זאת, ברוב המקרים אפשר לזהות את אותן שכבות: שלדה שנושאת את הכול, ציוד סיבובי, צנרת ואביזרים שמובילים ומווסתים את הזרימה, ומכשור שמדווח למערכת הבקרה.

אינפוגרפיקה: ממה מורכב סקיד. שלדת פלדה, משאבות, מסנן, שסתומים, צנרת, מכשור ובקרה וחשמל

רכיב התפקיד במכלול מה בוחנים כשבוחרים אותו
שלדת פלדה נושאת את הציוד ומאפשרת הרמה, הובלה והצבה כיחידה אחת משקל מלא בזמן פעולה, נקודות הרמה, עיגון לרצפה וגימור נגד קורוזיה
משאבות יוצרות את הזרימה ואת הלחץ הנדרשים למערכת ספיקה, עומד, יתירות (משאבה פעילה ומשאבת גיבוי) וגישה להחלפה
מסננים עוצרים לכלוך לפני שהוא מגיע למשאבה, למחליף או למכשור דרגת סינון, נפילת לחץ ומקום לפתיחה ולניקוי
שסתומים מבודדים חלקים לתחזוקה, מווסתים זרימה ומונעים זרימה חוזרת סוג השסתום, דרגת לחץ, חומר ומיקום שנוח לתפעול
צנרת ואביזרים מחברים בין הרכיבים ומסתיימים בנקודות חיבור אל המערכת שבאתר חומר, קוטר, התאמה לנוזל ולטמפרטורה, ושיטת חיבור
מכשור מודד לחץ, טמפרטורה וספיקה ומציג אותם למפעיל ולבקרה טווח מדידה, נראות המדיד ואפשרות כיול
בקרה וחשמל לפי הצורך: הפעלת הציוד, הגנות וחיבור למערכת הבקרה של האתר תנאי הסביבה, ממשקי תקשורת ודרישות ההזנה

למה לבחור בסקידים?

  • בקרת איכות טובה יותר. ריתוך, הרכבה ובדיקה קלים יותר לביצוע ולפיקוח כשהעבודה נעשית בגובה נוח, בתאורה טובה ולא בין צוותים אחרים.
  • פחות שעות עבודה באתר. במבנה פעיל, במפעל או במרלוג, כל יום עבודה שעובר מהשטח אל הייצור הוא פחות הפרעה לשגרה ופחות תיאום בין קבלנים.
  • לוח זמנים מקביל. את המכלול אפשר לייצר בזמן שעבודות הבנייה או השלד עדיין נמשכות, ולהביא אותו כשהחדר מוכן לקבל אותו.
  • בדיקה לפני אספקה. תקלות, נזילות ובעיות גישה מתגלות כשעדיין קל לתקן אותן, ולא אחרי שהמערכת כבר מחוברת.
  • ניצול מקום. תכנון כיחידה אחת מאפשר פריסה קומפקטית, שעדיין משאירה גישה לתחזוקה, דבר שקשה להשיג כשהציוד מסודר רכיב אחרי רכיב.
  • אחריות ברורה על הממשקים. כשכל המכלול מגיע מגורם אחד, ברור מי אחראי על החיבור בין השלדה, הצנרת והציוד שעליה.

אילו סקידים אנחנו מייצרים?

סקידים למערכות קירור וצ'ילרים

במערכות מים קרים, הסקיד מרכז בדרך כלל את משאבות המעגל, המסננים, אביזרי הוויסות ונקודות המדידה. בפרויקט עם כמה צ'ילרים אפשר לתכנן סקיד נפרד לכל מעגל, כך שתחזוקה באחד מהם לא תעצור את האחרים.

סקידים למערכות מים ושאיבה

תחנת שאיבה היא דוגמה קלאסית לעבודה שמתאימה להרכבה מראש: כמה משאבות במקביל, אספן יניקה, אספן סניקה, שסתומים ומכשור, שכולם צריכים להיות מיושרים במדויק. כשהתחנה נבנית על שלדה אחת, היישור נשמר גם בהובלה ובהצבה.

סקידים למרכזי אנרגיה ולחדרי מכונות

מרכז אנרגיה או חדר מכונות הוא לרוב מקום צפוף, ועובדים בו כמה מקצועות באותו זמן. חלוקת החדר למכלולים מתוכננים מקצרת את העבודה במקום, ומאפשרת להכניס את הציוד לפי סדר שנקבע מראש, גם דרך פתחים מוגבלים.

סקידים למערכות גז ולמערכות תהליכיות

במערכות כאלה הדרישות מחמירות יותר, ולכן הן מבוצעות בכפוף לדרישות הפרויקט ולהסמכות הרלוונטיות. התיעוד, בחירת החומרים והבדיקות נקבעים מול המפרט של הפרויקט ומול הגורם המאשר, ולא מול נוהג כללי.

סקיד מול הרכבה בשטח: מה ההבדל בפועל?

נושא סקיד מורכב מראש הרכבה מלאה בשטח
מקום העבודה רוב העבודה בסביבת ייצור, ובאתר רק הצבה וחיבור כל העבודה באתר, בתיאום עם שאר הקבלנים
בדיקות אפשר לבדוק לפני ההובלה, ולתקן באותו מקום בדיקה רק אחרי סיום ההתקנה, בתוך המבנה
הפרעה לאתר קצרה ומרוכזת בימי ההצבה נמשכת לאורך כל זמן ההתקנה
גמישות לשינויים מאוחרים מוגבלת אחרי תחילת הייצור, ולכן ההגדרות נסגרות מוקדם גבוהה יותר, אך שינויים עלולים לגרור עבודה חוזרת
מגבלות הובלה המידות והמשקל צריכים להתאים לדרך ולפתחים אין מגבלה על המכלול, רק על כל רכיב בנפרד

כפי שהטבלה מראה, סקיד הוא לא הפתרון הנכון לכל מצב. כשהמערכת פרוסה לאורך מבנה שלם, או כשהפתחים קטנים מדי ואי אפשר לפצל את המכלול, עדיף לשלב: לייצר מקטעים מוכנים ולסיים את החיבורים בשטח.

את המכלולים אנחנו מייצרים בבית המלאכה שלנו בראש צורים: מכינים מראש את מקטעי הצנרת, מרתכים ומרכיבים, ומביאים לאתר מכלול שמוכן לחיבור. כך עבדנו, למשל, במכלולי הצנרת של מרכז האנרגיה ברחוב הירקון.

תכנון וייצור סקידים: מהדרישה ועד ההפעלה

  1. הגדרת התפקיד והנתונים. מה המכלול צריך לעשות, באיזה נוזל הוא עובד, ומה הספיקה, הלחץ והטמפרטורה.
  2. פריסה ושרטוטים. סידור הרכיבים על השלדה, בדיקת נקודות החיבור, והשארת מקום לתחזוקה ולהחלפת ציוד.
  3. אישור לפני ייצור. השרטוטים ורשימת הציוד מאושרים מול המתכנן או מנהל הפרויקט. מכאן והלאה שינוי הוא כבר עניין יקר יותר.
  4. ייצור שלדת הפלדה. חיתוך, ריתוך, גימור והכנת נקודות ההרמה והעיגון.
  5. הרכבת הציוד והצנרת. התקנת המשאבות, המסננים והשסתומים, וריתוך הקווים ביניהם.
  6. בדיקות ותיעוד. בדיקות אטימות ותפקוד לפי דרישות הפרויקט, ואיסוף המסמכים שיילוו את המכלול.
  7. הובלה, הצבה וחיבור. הרמה, מיקום על הבסיס, חיבור לצנרת האתר ולחשמל, והרצה משותפת עם המערכת.

איך בודקים סקיד לפני שהוא יוצא לאתר?

היתרון הגדול של עבודה מראש הוא האפשרות לבדוק את המכלול לפני שהוא עוזב את מקום הייצור. בעולם התעשייתי מכנים בדיקה כזו FAT, קיצור של Factory Acceptance Test. אחריה מגיעה בדיקת SAT, כלומר Site Acceptance Test, שמוודאת שהמכלול עבר את ההובלה בשלום ועובד יחד עם מערכות האתר. היקף הבדיקות נקבע בכל פרויקט מחדש, ובדרך כלל הוא נשען על הנקודות האלה:

  • התאמה לשרטוטים: מידות, סדר הרכיבים, מיקום נקודות החיבור וכיווני הזרימה.
  • בדיקת אטימות בלחץ של הצנרת, לפי המפרט החל על המערכת.
  • בדיקה חזותית של ריתוכים, חיבורים, תמיכות וגימור.
  • בדיקה של חיווטים ואותות, כשהמכלול כולל בקרה וחשמל.
  • הפעלה פונקציונלית, כשהתנאים מאפשרים זאת.
  • ריכוז התיעוד: שרטוטי עדות, רשימת ציוד, דוחות בדיקה ומדריכי יצרן.

במערכות תהליכיות נפוץ להשתמש בתקן ASME B31.3 כבסיס לדרישות הצנרת, אבל התקן הקובע הוא זה שמופיע במפרט של הפרויקט.

מה כדאי להכין לפני שפונים אלינו?

ככל שההגדרות מלאות יותר, כך הצעת המחיר מדויקת יותר, והסיכוי לשינויים בהמשך קטן יותר. לא חייבים להגיע עם הכול, אבל הפרטים האלה עוזרים מאוד:

  • תיאור המערכת ושרטוט עקרוני (P&ID), אם קיים.
  • סוג הנוזל, ספיקה, לחץ וטמפרטורות עבודה.
  • דרישות לחומרים, כמו פלדה או נירוסטה.
  • המקום שמיועד למכלול: מידות החדר, הפתחים, דרך ההכנסה וכושר הנשיאה של הרצפה.
  • נקודות החיבור הצפויות אל הצנרת והחשמל באתר.
  • לוח הזמנים של הפרויקט, ומי הגורם המאשר.

הובלה והצבה: מה שקובעים כבר בתכנון

מכלול טוב צריך גם להגיע בשלום למקום שלו. לכן כבר בשלב הפריסה בודקים את המשקל הכולל ואת מרכז הכובד, קובעים נקודות הרמה, ומוודאים שהמידות מתאימות למשאית ולפתחים של המבנה. כשהמכלול גדול מדי, אפשר לחלק אותו לכמה יחידות עם נקודות חיבור מתוכננות מראש. באתר נדרשים בסיס מפולס ומוכן, ולציוד סיבובי גם פתרון לבידוד רעידות, כדי שהרעש והרעידות לא יעברו אל המבנה.

יתירות: משאבה אחת או שתיים?

אחת ההחלטות הראשונות בתכנון סקיד היא מה קורה כשרכיב מפסיק לעבוד. במערכת שאסור לה לעצור, נהוג להתקין משאבה פעילה לצד משאבת גיבוי, בתצורה שמכונה N+1. לצד המשאבה הנוספת צריך לתכנן גם שסתומי בידוד, שיאפשרו להוציא אותה לטיפול בזמן שהאחרת ממשיכה לעבוד, ומסנן כפול, אם גם הסינון לא יכול לעצור. כל תוספת כזו משפיעה על גודל השלדה, על המשקל ועל המחיר, ולכן כדאי להחליט עליה בתחילת הדרך. בפרויקט שבו עצירה קצרה לא מפריעה, מכלול פשוט יותר יכול להיות הבחירה הנכונה.

בחירת חומרים לפי מה שזורם במכלול

הנוזל קובע במידה רבה ממה ייבנה הסקיד. במים קרים בלולאה סגורה, פלדה היא בחירה נפוצה. במים רכים, במי תהליך או בסביבה שדורשת ניקיון גבוה, פונים יותר לנירוסטה. בקווים קטנים, ובמיוחד במערכות קירור ומיזוג, אפשר למצוא גם נחושת, ובמים מסוימים גם צנרת פלסטית. חשוב לבדוק גם את נקודות המעבר: חיבור ישיר בין מתכות שונות עלול ליצור קורוזיה גלוונית, ולכן נדרש פתרון מתאים בנקודת המפגש. בנוסף, צנרת קרה צריכה בידוד, ואת העובי שלו מחשבים כבר בפריסה, כדי שהשסתומים והמדידים יישארו נגישים גם אחרי הבידוד.

כשאותו מכלול חוזר כמה פעמים

סקיד משתלם במיוחד כשיש בפרויקט כמה יחידות דומות, למשל כמה מבנים, קומות טכניות או מעגלים זהים. את התכנון עושים פעם אחת, והשיפורים מהיחידה הראשונה עוברים לבאות אחריה. גם הצוות באתר לומד את הממשק פעם אחת בלבד, וגם התחזוקה נעשית פשוטה יותר, כי החלפים והגישה זהים בכל היחידות. עם זאת, חשוב לבדוק מראש שהחדרים באמת זהים, כי הבדל קטן בכיוון החיבור יכול להפוך מכלול אחיד לעבודת התאמה.

טעויות שכדאי להימנע מהן בהזמנת סקיד

  • לסגור הגדרות מאוחר מדי. שינוי בנתוני הספיקה או בנקודות החיבור אחרי תחילת הייצור הוא שינוי יקר. עדיף להשקיע עוד שבוע בהגדרות.
  • לשכוח את הדרך לחדר. מכלול שנבנה נכון, אבל לא עובר בדלת או במעלית המשא, ייאלץ להתפרק באתר.
  • לצמצם יותר מדי. פריסה קומפקטית היא יתרון, אבל רק כל עוד אפשר לפתוח מסנן, להוציא משאבה ולקרוא מדיד בלי לפרק דבר.
  • להתעלם מהממשק מול האתר. כיוון החיבורים, גובה הקווים וההזנה החשמלית צריכים להיות מתואמים עם מי שמבצע את שאר המערכת.
  • לא להגדיר מה נבדק ואיך. כשהיקף הבדיקות והתיעוד לא נסגר מראש, מגלים את הפערים רק ביום המסירה.

מכלול אחד, כמה תחומים

סקיד הוא המקום שבו נפגשים תחומי הפעילות שלנו: קונסטרוקציות הפלדה שנושאות את הציוד, מערכות הצנרת שמחברות אותו, ולפי הצורך גם הבקרה והחשמל שמפעילים אותו. כשכל אלה מתוכננים יחד, החיבורים בין התחומים נפתרים עוד לפני שמגיעים לשטח.

בואו נדבר על הפרויקט שלכם

יש לכם פרויקט שבו מכלול מורכב מראש יכול לחסוך זמן בשטח? צרו איתנו קשר ונבדוק יחד מה נכון לתכולת העבודה שלכם.

שאלות נפוצות

סקיד הוא מכלול מורכב מראש על גבי שלדת פלדה אחת, שכולל לפי הצורך משאבות, מסננים, שסתומים, אביזרים וצנרת. המכלול נבדק ומגיע לאתר כיחידה שלמה, וכך נשארות בשטח בעיקר ההצבה והחיבור למערכות הקיימות.

סקיד מתאים במיוחד כשהאתר פעיל או צפוף, כשלוח הזמנים לחוץ, וכשאותה יחידה חוזרת בפרויקט כמה פעמים. לעומת זאת, כשהמערכת מפוזרת לאורך מבנה שלם או שאין דרך להכניס מכלול גדול, נכון יותר לשלב מקטעים מוכנים עם חיבורים בשטח.

כדאי להכין תיאור של המערכת, סוג הנוזל, ספיקה, לחץ וטמפרטורות עבודה, וכן את המידות של המקום המיועד ושל הפתחים בדרך אליו. שרטוט P&ID ודרישות לחומרים יעזרו לדייק, אבל גם בלעדיהם אפשר להתחיל בשיחה ולהשלים את ההגדרות יחד.

הבדיקה נקבעת לפי דרישות הפרויקט, ובדרך כלל כוללת התאמה לשרטוטים, בדיקת אטימות בלחץ, בדיקה חזותית של ריתוכים וחיבורים, ובדיקת אותות כשיש בקרה. אחרי ההצבה בשטח מבצעים בדיקה נוספת, כדי לוודא שהמכלול עובד יחד עם מערכות האתר.

FAT היא בדיקת קבלה שנעשית במקום הייצור, לפני שהמכלול יוצא לדרך, והמטרה שלה היא לוודא התאמה למפרט. SAT נעשית באתר אחרי ההצבה, ובודקת שהמכלול עבר את ההובלה בשלום ושהוא מתפקד נכון יחד עם שאר המערכות בפרויקט.

זו אחת השאלות הראשונות שבודקים בשלב הפריסה. המידות, המשקל ומרכז הכובד נקבעים לפי הדרך מהמשאית אל המקום הסופי. כשהפתח קטן מדי, אפשר לחלק את המכלול לכמה יחידות עם נקודות חיבור מתוכננות, ולהרכיב אותן מחדש בתוך החדר.

בדרך כלל נדרשים בסיס מפולס שמסוגל לשאת את המשקל המלא, דרך הכנסה פנויה ואמצעי הרמה, וכן נקודות חיבור מוכנות לצנרת ולחשמל. לציוד סיבובי כדאי להכין מראש גם פתרון לבידוד רעידות, כך שההצבה תהיה קצרה והחיבור יתבצע בלי עיכובים.

כן, לפי הצורך. שילוב הלוח והחיווט בזמן הייצור מאפשר לבדוק את האותות עוד לפני האספקה, ובאתר נשאר לחבר הזנה ותקשורת. ההחלטה תלויה בסביבת העבודה, במערכת הבקרה שקיימת באתר, ובתכולת העבודה שסוכמה לפרויקט.

התחזוקה דומה לזו של כל מערכת עם משאבות, מסננים ושסתומים: ניקוי מסננים, בדיקת אטימות, בדיקת רעידות וכיול מדידים לפי הוראות היצרנים. היתרון הוא שהגישה לרכיבים מתוכננת מראש, ולכן כל פעולה קלה יותר, וציוד אפשר להחליף בלי לפרק את שאר המכלול.

הפרויקטים שלנו

מרכז אנרגיה וצנרת תעשייתית, רחוב הירקון

הנפת צ'ילר במנוף לגג המגדל, פרויקט רחוב הירקון

בית קירור והקפאה CO-2 – פרידנזון אשדוד

תמונה ראשית פרידנזון

מיזוג אוויר – משרדים – רחובות

משרדים רחובות - מנורות תאורה וצינורות מיזוג אוויר

מגדל M-Tower – קומת המשרדים – מערכות מיזוג וקירור

צינורות ותעלות של מערכות מיזוג וקירור ,בתקרה של משרד

צרו קשר

Cookie settings
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות